תוכן עניינים:
לכל דולר בארה"ב יש מספר סידורי של 10 או 11 ספרות, המשמש כמזהה ייחודי לכל מטבע הנייר הקיים בארה"ב. עם זאת, קוד ISO 4217 הוא המזהה הנפוץ היחיד בשימוש בינלאומי כדי להבחין בין מטבעות זרים או זרים. הארגון הבינלאומי לתקינה (ISO) קובע שם קוד ייחודי בן שלוש אותיות, הספציפי למטבע של כל מדינה. שני המכתבים הראשונים של קוד של מטבע תואמים את זה של דומיין האינטרנט ברמה העליונה במדינה. אלה קודי המטבע משמשים בשדות תעופה בינלאומיים, בנקאות בינלאומית שערי חליפין, אשר ניתן לחפש דרך אתרי אינטרנט חינם.
שלב
הפעל דפדפן אינטרנט.
שלב
נווט אל מנוע חיפוש של העדפתך וחפש את "קודי המטבע של ISO לפי ארץ". ראה משאבים עבור קישור ישיר.
שלב
מצא ארץ מהרשימה שעבורה ברצונך להכיר את הקוד ולחץ על "חפש". התוצאה מראה קוד בן 3 אותיות. לדוגמה, בעת חיפוש המטבע של יפן, קוד 3 האות הוא JPY, עבור ין יפני.
שלב
זהה את המטבע של טייוואן לדוגמה, על ידי זיהוי קוד ISO 4217. בחר את הארץ מרשימת האתרים ולחץ על "חפש". התוצאה מראה "TWD", כאשר "TW" מתאים הסיומת של דומיין האינטרנט של טייוואן ואת האות "D" מתאים שם המטבע של טייוואן "דולר" (דולר טייוואן).
שלב
זהה ומזהה את המספר הסידורי של כל שטר של דולר ארה"ב. המספר הסידורי עוקב אחר הדפוס הבא: XX12345678X.
קידומת הקידומת הראשונה מתאימה לסדרות מטבע. מכתב הקידומת השני מתאים הבנק הפדרלי שבו הצעת החוק הודפס. לדוגמה "A" עבור "בוסטון", "G" עבור "שיקגו", "B" עבור "ניו יורק" (ראה משאבים). המספר הסידורי בן 8 הספרות + אות הסיומת מתאים לסדר הרצף שבו הודפס החשבון, בתוך הסדרה שלו. לדוגמה, לאחר XX99999999D הטורי, הסידורי הבא בסדרה יהיה XX00000001E. האות "O" מושמטת ממחזור זה.