אז אתה רוצה לבקש העלאה. בעוד מבקש להעלות הוא 100% אחד הדברים הכי מפחיד שאנחנו צריכים לעשות בעבודה, לא נותנים את הפחד לעמוד בדרכו של מבקש את מה שאתה רוצה ומגיע.
למרבה הצער או למרבה המזל, תלוי איך מסתכלים על זה, את המסגרת של להעלות את השיחה הוא בעל חשיבות עליונה. זהו נושא עדין, אז להתמודד עם זה כמו אחד. עם זה בחשבון, הנה כמה dos ו don'ts כאשר מבקשים להעלות.
אל תגיד: "לא היתה לי העלאה בשנה".
זה לא הולך להביא אותך רחוק, סביר להניח לגרום לך להישמע קצת ילדותי. אם החברה שלך מעניקה מדי שנה, הבוס שלך כנראה לא צריך (או רוצה) תזכורת.
נאמר: "התפקיד והאחריות שלי גדלו".
מסגור זה קורא את כל העבודה האדירה שעשית, מה שהופך את העלאה שלך מותנה יותר על הכישורים שלך ופחות על לוח השנה.
אל תגיד: "כך וכך מקבלים יותר ממני".
זה רק יגרום לך להישמע רכלנית, יבבה, וקצת מריר. אולי כך וכך יש מאסטר ואתה לא. אולי כך וכך הוא משא ומתן מרושע. לעולם לא תדע.
נאמר: "זה מה שהמשכורת הממוצעת היא בתפקוד העבודה שלי, והנה למה שמגיע לי לעשות את זה / לעשות יותר מזה".
עם זאת, אתה צריך להיות ביצוע תקן התעשייה כדי לפקוח עין על מה את הדמויות הכללי הם להיות בטוח כדי להילחם על מה הוגן.
אל תגיד: "ללא העלאה זו, אני מתפטר".
אף אחד לא אוהב אולטימטומים ברצינות. זוהי גישה נועזת וחדופה, ובעוד זה עשוי לעבוד זה עלול להוביל לדם רע. במקרה הגרוע ביותר, הבוס שלך יכול לומר, "שלום שלום" ואתה תצטרך לעשות טוב על האיום שלך.
האם אתה אומר: "אם אתה לא יכול לתת לי להעלות עכשיו, הנה מה אני רוצה במקום."
משא ומתן. זה בסדר. אתה לא יכול לקבל את מה שאתה רוצה, אבל זה לא קשה כמו בשורה כמו מאיים לעזוב.
אל תגיד: "עשיתי כל מה שהייתי אמור לעשות".
אף אחד לא רוצה לשמוע על העבר, ולעשות את מה שאתה אמור לעשות צריך להיות מינימום.
נאמר: "אני עושה X, Y ו- Z, ואעשה A, B ו- C קדימה".
דגש על מה שעשית, אבל גם מה אתה תעשה בעתיד. לקיחת אחריות יותר היא סיבה להשיג העלאה, עושה מה שאתה אמור לעשות הוא לא.