תוכן עניינים:
כאשר חברה מחליטה לצאת לציבור, היא חייבת למכור מניות של המניה שלה לציבור הרחב. הכסף שהיא אוספת לאחר מכן לשים לשימוש על ידי החברה למטרות שונות. כסף זה עשוי לשמש להרחבת הפעילות העסקית, או שניתן להשתמש בו לשמירה על עתודת מזומנים לצרכים עתידיים. כך או כך, הכסף שהיא מעלה מכונה הון המניות.
זיהוי
הון המניות הוא כסף כי החברה מעלה על ידי מכירת המניות. זה עשוי להיות הנפקה ראשונית לציבור, או הנפקה ראשונית של המניה, או שזה עשוי להיות בעיות עתידיות על ידי החברה. הכסף אינו כולל כסף הנובע מהתנודות בערך המניות לאחר מכירת המניות. לפיכך, אם המניה פוחתת בערך לאחר שהחברה מנפיקה אותה, הדבר אינו בא לידי ביטוי בשווי ההון של המניות על הדוחות הכספיים של החברה.
תועלת
הון המניות מאפשר לחברה להרחיב את פעילותה ללא גיוס הון. הון המניות נותן את הקרנות של החברה, שאם לא כן היה צריך ללוות ועליה היה צריך לשלם ריבית. ריבית זו עשויה להיות יותר מאשר הרווחים שהיא תשתף עם בעלי המניות אם החברה משלמת דיבידנדים. אם החברה אינה חולקת רווחים עם בעלי מניות, אזי הנפקת המניות וגביית ההון מייצגת כסף ללא ריבית, שהחברה מקבלת על פעילותה.
חסרון
ברגע שהחברה תנפיק את המניות, הדרך היחידה להחזיר אותו היא לרכוש אותו מחדש. בכל פעם שהחברה מנפיקה מניות היא מדללת את המניות לכל בעלי המניות. בגלל זה, החברה חייבת להיות זהירה עד כמה זה בעיות. אם ערך המניה יירד בתגובה להנפקה של מניות נוספות, ייתכן שהנושאים העתידיים של החברה לא יביאו את הון המניות הנדרש על ידי החברה.
שיקול
חברות המנפיקות מניות כדי לקבל הון מניות חייבות לאזן את החלטתן לגייס הון עם העובדה כי הבעלות על החברה נמצאת יותר ויותר בידי אנשים מחוץ לחברה. אחריותה של החברה לבעלי המניות הופכת חשובה יותר, שכן הרווחים מעידים כי בעלי המניות רואים עלייה בשווי המניות של החברה. אין רווחים או פעילות עסקית כושלת גורמת להון המניות של החברה להיות מבוזבז; הסיכויים העתידיים לגיוס הון עשויים להיות פוחתים.