תוכן עניינים:
דמי הביטוח נטו ודמי הביטוח ברוטו הם מונחים המשמשים לתיאור ההכנסה שחברת הביטוח מקבלת תמורת הסיכונים שהיא מניחה בחוזי ביטוח. הפרמיות הן סכומים המבוטחים לשלם עבור הכיסוי הביטוחי כדי להגן עליהם מפני הפסד כספי. עם זאת, קיימים הבדלים בין דמי הביטוח ברוטו לבין הפרמיות נטו.
הפרמיות ברוטו
הפרמיות ברוטו הינן הסכומים שחברת הביטוח מצפה לקבל במהלך חיי הפוליסה. זה משפיע על הסכום שהמבוטח ישלם עבור כיסוי על פי חוזה הביטוח. לדוגמה, אם בעל הפוליסה משלם 1,000 דולר עבור פוליסת ביטוח רכב לתקופה של שישה חודשים, הפרמיות ברוטו לאותה תקופה הן 1,000 דולר.
פרמיות נטו
הפרמיות נטו מתייחסות להכנסה שחברת ביטוח תקבל בגין נטילת סיכון על פי חוזה ביטוח בניכוי הוצאות הכרוכות במתן כיסוי במסגרת פוליסה. חברות הביטוח רוכשות בדרך כלל ביטוח משנה, המשלם עבור תביעות מעל סכום כספי מסוים. זה עוזר להגן על חברת הביטוח מן הצורך לשלם עבור הפסדים גדולים, קטסטרופלי. הסכום ששולם בגין ביטוח משנה של הפוליסה מנוכה מדמי הביטוח ברוטו.
פרמיות שהורווחו
פוליסות ביטוח המשולמות במסגרת תוכניות לתשלומים יכולות להשפיע גם על פרמיות נטו. בתכנית תשלומים, בעל הפוליסה אינו משלם עבור כל תקופת הפוליסה עם תחילתה או חידושה. במקום זאת, המבוטח עושה תשלומים בתשלומים, בדרך כלל חודשי או דו חודשי. הפרמיות שהורווחו נטו משקפות את חלק הפרמיות שהמבוטח כבר שילם ואשר חברת הביטוח כבר נתנה להן כיסוי.
חשיבות
דמי הביטוח ברוטו ודמי הביטוח נטו חשובים לחישוב המסים המגיעים על ידי חברת הביטוח. מחלקות ביטוח המדינה מטילות בדרך כלל מסים על הכנסה המתקבלת על ידי חברות הביטוח. אולם, חוקי המס עשויים להפר את הפרמיה ברוטו בהוצאות או בפרמיות שטרם הורווחו. לדוגמה, מחלקת הכנסות פנסילבניה מטילה מס על פרמיות ברוטו שנכתבו על ידי חברות ביטוח פנסילבניה, אך המס אינו חל על סכומים שנוכו בביטוח משנה. כמו כן, אין היא חלה על פרמיות ברוטו שלא נצברו משום שחברת הביטוח או המבוטח ביטלו פוליסה לפני תום תקופת הפוליסה.