מהו ל"ג הזמן במדיניות המוניטרית או הפיסקלית?

הן המדיניות הפיסקלית והן המדיניות המוניטרית משפיעות על ביצועי המשק בעתיד הקרוב. נושא העומד בדרכו של האפקטיביות של כל אחד מהם הוא פיגור הזמן המתרחש כתוצאה מיישום המדיניות ועד לראיות הממשיות של השפעתה על המשק. קיימות סיבות שונות לפער הזמן, והוא יוצר בעיות מתמשכות במאמצי המדיניות המוניטרית והפיסקלית לשיפור התנאים הכלכליים.

הבנק הפדרלי מנהל את הריבית.

מדיניות מוניטרית

המדיניות המוניטרית פועלת כמערכת הוראות המיושמת על ידי הבנק הפדראלי. חוק הפדרל ריזרב קובע את המטרות של המדיניות המוניטרית, אשר שואפת למקסם את רמות התעסוקה, לייצב את המחירים ולשמור על רמות מתונות של שיעורי ריבית ארוכי טווח. הבנק הפדראלי משתמש במדיניות המוניטרית כדי לשלוט ולממת את כמות הכסף, כמו גם את הריבית והריבית. היא משתמשת בכלי רכב אלה כדי להשפיע על רמות התעסוקה, על תפוקת הייצור ועל רמות המחירים הכלליות.

מדיניות הפיסקלית

המדיניות הפיסקלית היא סדרה של החלטות שהתקבלו על ידי הממשלה. בעיקרו של דבר, ההחלטות כרוכות ברכישת סחורות ושירותים, כמו גם בהוצאות על תשלומי העברה, כגון ביטוח לאומי ורווחה, וסוג מסים ומסים.

הפרש זמן

שינויים במדיניות המוניטרית בדרך כלל לוקחים פרק זמן מסוים כדי להשפיע על הכלכלה. זמן הפיגור יכול להימשך בכל מקום בין תשעה חודשים עד שנתיים. למדיניות הפיסקלית ולהשפעתה על התפוקה יש פער זמן קצר יותר. כאשר המדיניות המוניטרית מנסה לעורר את הכלכלה על ידי הפחתת הריבית, זה עלול לקחת עד 18 חודשים ראיות לשיפור כלשהו בתנאים הכלכליים להופיע. בנוסף, אם הממשלה משנה את המדיניות הפיסקלית שלה ובוחרת להגדיל את ההוצאות, לדוגמה, הגירוי הפיסקלי עשוי עדיין לקחת כמה חודשים כדי להשפיע על הכלכלה.

גורם ל

כדוגמה לפער זמן בפעולה, הפד עשוי להוריד את הריבית, אך ייקח זמן לראות את הקיצוצים האלה המשתקפים במשק מהסיבות הבאות. ראשית, בעלי בתים עם משכנתאות בריבית קבועה לא יוכלו לנצל את הקיצוצים בריבית עד ההלוואות שלהם לבוא למימון מחדש, אשר עשוי לקחת 1-2 שנים. במהלך שנתיים אלה, שיעורי הריבית הנמוכים לא עשו כל הבדל לכמות ההכנסה הפנויה עבור קבוצה זו של אנשים. בנוסף, צרכנים ועסקים עשויים חוסר אמון במשק, כך שגם אם הריבית תהיה נמוכה יותר, הם יסתכלו על ההסתברות של לקוחות פוטנציאליים הצמיחה בעתיד לפני בחירה לנצל את שיעורי הריבית הנמוכים. לאחר מכן, הבנקים לא יכולים להעביר את הריבית במלואה על מנת לצמצם את הצרכנים, וכן כל הקיצוצים שהם עושים הלאה יקרה לאט. לבסוף, אם הערך של הדולר נופל, זה יגרום היצוא זול יותר עבור מדינות אחרות; עם זאת, מדינות אחרות מתכננות מראש הזמנות למספר חודשים או יותר ולכן לא ייהנו מהשינוי בערך הדולר. בסופו של דבר, זמן השהיה מנע מדיניות מוניטרית זו מכל תועלת עבור הכלכלה בעתיד הקרוב.

נושאים

אחד הנושאים הגדולים ביותר עם הזמן מפגר הוא שהם לעבד ניסיונות לשפר את הכלכלה פחות יעיל. לדוגמה, אם המשק חווה מיתון, הפד אוכף החלטה חדשה המדיניות המוניטרית להפחית את הריבית, והממשלה אוכפת מדיניות פיסקלית חדשה לקצץ מסים, המשק לא יכול לראות שום עדות של השפעות ריאליות במשך 9-12 חודשים. במהלך תקופה זו, האבטלה עשויה לעלות, אשר הופך קשה לתיקון. לעומת זאת, בעיה נוספת מתרחשת כאשר הממשלה תוקפנית מדי במאמציה לעורר את הכלכלה ואז יוצרת מצב שבו הבא 12 חודשים להביא לאינפלציה בגלל ההתרחבות הנוכחית.