תוכן עניינים:
נקודות, הידוע יותר בשם זיכויים, מחושבים על ידי מינהל ביטוח לאומי עבור כל משלם המסים, כולל עצמאים, על בסיס הרווחים השנתיים. לאחר משלם המסים משיגה מספר מינימלי של זיכויים בסך הכל, הוא יכול לגשת הטבות הרוויח ביטוח לאומי שלו. עצמאים יכולים להרוויח מספיק נקודות כדי לגשת פרישה ביטוח לאומי ונכות ולהשאיר הטבות הניצולים לאהובים. מספר הנקודות הנדרשות לגישה להטבות אלה משתנה לכל סוג של תועלת. עצמאים בין הגילאים 31 ו -42 יכולים לגבות קצבת נכות עם 20 סה"כ זיכויים והטבות פרישה עם 40 זיכויים בסך הכל.
שלב
להרוויח לפחות את ההכנסה ברוטו הכולל המינימלי הנדרש כדי להרוויח עד ארבע נקודות בשנה. בין נקודה אחת לארבע נקודות ניתנות על בסיס סכום מינימלי של סך הרווחים בשנה. בכל שנה משתנה סכום זה. בשנת 2010, את ההכנסה ברוטו המינימום הכולל שהיה צריך להיות דיווח על מסים פדרליים כדי להרוויח נקודה אחת ביטוח לאומי היה 1,120 $. ההכנסה המינימלית הנדרשת כדי להרוויח את מקסימום ארבע נקודות זכות היה 4,480 $.
שלב
קובץ פדרלי מסים התעסוקה עצמית מדי שנה. עצמאים יכולים רק לקבל זיכויים ביטוח לאומי על בסיס הגשת מסים פדרליים מדי שנה. כמה טפסים מס נפוצים הנדרשים לעצמאים עשויים לכלול 1040, 1040 לוח זמנים (עצמי מועסקים) ותזמון C (רווח או הפסד מעסק).
שלב
לחשב את המספר הכולל של זיכויים שהורווח הכולל את המספר הכולל של נקודות זיכוי נדרש הרוויחו את הביטוח הלאומי שלך הטבות. לדוגמה, נניח כי במהלך חיי העבודה שלך, יש לך שמונה זיכויים ביטוח לאומי על פי הצהרת הביטוח הלאומי שלך. על פי ביטוח לאומי, אתה צריך 40 נקודות כדי להרוויח הטבות פרישה מלאה, ואם אתה בין הגילאים 31 ו 42, אתה צריך 20 נקודות זכות כדי להרוויח את היתרונות שלך נכות. בהתבסס על להרוויח ארבעה זיכויים בשנה, יש לך שמונה שנים נוספות של עבודה נדרשת (אם אתה מרוויח ארבעה הטבות בשנה) לפני שתוכל לאסוף הטבות פרישה ושלוש שנים נוספות של עבודה לפני שתוכל לאסוף נכות.