תוכן עניינים:
הגדרת המיתון הכלכלי משתנה. רוב הכלכלנים מסכימים שמדובר בפרק זמן שבו התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד לשני רבעונים רצופים וכאשר האבטלה עולה ב -1.5% או יותר בשנה אחת. מיתון כלכלי יכול להיות בעל השפעה עמוקה ומתמשכת על שוק המניות בכללותו.
מחירי המניות
בסך הכל, מחירי המניות לרדת במהלך המיתון. המשקיעים יכולים להתחיל למכור את המניות שלהם לטובת מכשירי השקעה לא מושפע במידה רבה על ידי תנודתיות בשוק, כגון אג"ח האוצר. זה למכור את גורם מחירי המניות לרדת עוד יותר, גרימת ירידה כללית בשוק המניות. מחירי המניות הנמוכות עקב מיתון גורמים לרווחים העסקיים ליפול ולעיתים קרובות כוחות עסקים להאט הייצור לפטר עובדים, העמקת נוסף המיתון.
ירידה דיבידנדים
התוצאה של מחיר המניה של החברה נופל במהלך מיתון היא ירידה ברווחים. כאשר הרווחים יורדים, כך גם דיבידנדים מאז חברות לשלם דיבידנדים במזומן באמצעות רווחים. אם המיתון עמוק מספיק, חברה יכולה להפסיק לשלם דיבידנדים לגמרי. זה מוריד את אמון בעל המניות ברווחיות של החברה המניעה אותם למכור את מניותיהם. זה עוד מוריד את מחיר המניה ועוד מדכא את שוק המניות בכללותו.
תנודתיות בשוק
שוק המניות נע מעלה ומטה בעיקר על השקעת המשקיעים על התנאים בשוק המניות בעתיד. רבים מתייחסים לזה כאל סנטימנט המשקיעים. במהלך מיתון, סנטימנט המשקיעים הוא פסימי במידה רבה והתנודתיות בשוק המניות גבוהה מהרגיל. סיכון ההשקעה גדל כאשר התשואות הממוצעות יורדות עם תנודתיות גבוהה יותר בשוק. כתוצאה מכך, המשקיעים מתחילים להתרחק ניירות ערך מסוכנים לאג"ח פחות מסוכנים. זה מוביל לעתים קרובות לירידה בהשקעה בשוק המניות, גרימת ירידה בשווי השוק הכולל המניות.