תוכן עניינים:
כלכלת הביקוש וההיצע מבוססת על האמונה הכללית בשווקים. בשני המקרים, הדעות השונות מראות כי השווקים הם למעשה מקצים רציונליים של משאבים ותגמולים, אך המנוע של אותו שוק הוא תחום ההבדל. שני בתי הספר לכלכלה מבקשים את הקלת האבטלה ואת השימושים הרציונליים ביותר של הממשלה כדי להשיג את הקצוות של תגמולים רציונליים מוצדקים.
מדיניות הממשלה
ממשלות יש ארסנל מוגבל למדי של נשק מדיניות להשתמש במשק. מיסוי ורגולציה הם תמיד שני המקורות העיקריים להתערבות ממשלתית. בנוסף לאלה, ממשלות יכולות לקנות תעשייה, לקדם עבודות ציבוריות, להגדיל את תשלומי הרווחה והאבטלה, להתחיל במלחמות, להגביל את היבוא ולגייס את העובדים. נשק ממשלתי זה במשק נראה שונה מאוד מכלכלני הביקוש וההיצע.
מדיניות בצד ההיצע
צד ההיצע, כפי שהשם מרמז, לוקח את המפיקים והמשקיעים של עושר כמנוע העיקרי של הפיתוח הכלכלי. הטענה הבסיסית היא כי היצרנים והמשקיעים זקוקים למגוון תמריצים לקידום השקעות וחדשנות. מערכת תמריצים זו מחייבת את המדינה - הנחשבת כישות לא יצרנית וטפילתית - להקטנת המסים על אותן קבוצות ועל המעמדות שסביר להניח שישקיעו את כספם בתבונה ובחדשנות. לכן, מסים צריך להיות נמוך, תקציבים צריך להיות מאוזן, תקנה שמר על מינימום הסחר הבינלאומי צריך להישמר חינם.
מדיניות בצד הביקוש
צד הביקוש לוקח את רוב העבודה התיאורטית של הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס. הוא טען כי המנוע האמיתי של הפיתוח הכלכלי מגיע ברמה של הצרכן. לכן, ממשלות צריך להיות מעורב עמוק במשק. אם הצרכן - ולכן, הביקוש - הוא מנוע הצמיחה הכלכלית, אז המדינה צריכה לעשות כל שביכולתה כדי להגדיל את כוח ההוצאות של האדם הממוצע. זה, בתורו, דורש שהמדינה תעסוק בעבודות ציבוריות ותגדיל את כל סוגי הזכאות. תעסוקה מלאה היא המטרה של הכלכלן בצד הביקוש, ולא משנה היכן מקור התעסוקה. כל מה שחשוב הוא כי הצרכנים ממשיכים לקנות מוצרים ושירותים, ולשמור על הכלכלה מסתובבת.
מדינות ושווקים
שתי בתי הספר הללו, תוך אמונה במנגנון השוק, רואים את השוק בצורה אחרת. פרקליט צד ההיצע רואה בשווקים יחידות סגורות, עצמאיות. הם רציונליים מטבעם מאז הביקוש הצרכני מתורגם במהירות המחירים כי אז לשלוח אותות ליצרנים לעשות יותר של פריט. צדדי הדוברים בצד טוענים כי אין סיבה אמיתית להאמין כי קיצוץ המסים אומר כי המפיקים והמשקיעים יהיה רציונלית להשקיע את כספם הציל. ההשקפות השונות על מדיניות הממשלה ביחס לשווקים מבוססות על שתי ההשקפות של בית הספר על הרציונליות האנושית. עבור עו"ד צד ההיצע, מסים נמוכים רגולציה מינימלית תוביל לתוצאות רציונליות, שכן כולם רוצים להרוויח. בצד הביקוש ייקבע כי השוק אינו מבטיח תעסוקה מלאה ולכן הוא מובס בעצמו, שכן המובטלים לא יכולים לקנות שום דבר. המשקיע הוא רק סביר להשקיע דברים שאינם פרודוקטיביים כמו דברים פרודוקטיביים. המדיניות חשובה כאן משום שהממשלה יכולה "למלא" היכן השוק נכשל.