תוכן עניינים:
מנהלי החברות והמשקיעים עוקבים מקרוב אחר הערך של מלאי החברה, כדי לקבוע באיזו מהירות החברה מוכרת את הסחורה שהיא מייצרת. מאזן מלאי גדל עולה כי החברה אינה מייצרת מוצרים שאנשים רוצים; בנוסף, איזון מלאי גדול מקטין את תזרים המזומנים של החברה, משום שהפקת עלויות המלאי מתבצעת. ישנן מספר דרכים לחשב את המלאי, אך שני הפופולריים ביותר הם השיטה האחרונה (in-out-out) (LIFO) ושיטת ה- First-in-out-out (FIFO). תחת LIFO, היחידות החדשות ביותר במלאי מניחות כי הן נמכרות תחילה, ולכן עלות הסחורות הנמכרות מבוססת על עלויות המלאי האחרונות. תחת FIFO, היחידות הוותיקות ביותר מניחות תחילה, ולכן עלות הסחורות שנמכרו מבוססת על עלויות מלאי היסטוריות.
חישוב LIFO
שלב
הורד את המחיר ואת רשימת יחידות של המוצרים כיום במלאי של החברה. מחירון יכלול את מספר היחידות שנרכשו ואת המחירים שבהם נרכשו היחידות. המידע ידורג לפי תאריך הרכישה; היחידות שנרכשו לאחרונה יהיו בראש הרשימה.
שלב
לקבוע את מספר היחידות שנמכרו מהמלאי. נניח שהחברה מכרה 350 יחידות מלאי ב -1 באוגוסט.
שלב
להכפיל את המחירים שהחברה שילמה עבור היחידות האחרונות על ידי מספר יחידות שנמכרו כדי לקבוע LIFO עלות הסחורות שנמכרו. נניח שהחברה רכשה 100 יחידות מלאי ב -5 דולר ב -1 בינואר, 200 יחידות ב -8 דולר ב -1 במארס ו -100 יחידות ב -10 ביוני ב -1 ביוני. עלות LIFO של מוצרים שנמכרו עבור יחידות אלו תהיה שווה (100 x 10 $) + (200 x $ 8) + (50 x $ 5) = $ 2,850. שווי היחידות שנותרו במלאי לפי LIFO שווה (50 x 5 $), או 250 $.
חישוב FIFO
שלב
הורד את אותו מחיר ורשימת יחידות של המוצרים הנמצאים כעת במלאי החברה, ודרג את המידע לפי תאריך כך שמלאי המלאי האחרון נמצא בראש הרשימה.
שלב
לקבוע את מספר היחידות שנמכרו מהמלאי. באמצעות אותה דוגמה, נניח שהחברה מכרה 350 יחידות ב -1 באוגוסט.
שלב
להכפיל את המחירים שהחברה שילמה עבור יחידות ישנות על ידי מספר יחידות שנמכרו כדי לקבוע את עלות FIFO של סחורות שנמכרו. שוב, נניח כי החברה רכשה 100 יחידות של מלאי עבור 5 $ ב -1 בינואר, 200 יחידות עבור 8 $ ב -1 במרץ ו -100 יחידות ב -10 ביוני ב -1 ביוני. עלות FIFO של מוצרים שנמכרו עבור יחידות אלו תהיה שווה (100 x $ 5) + (200 x $ 8) + (50 x 10 $) = 2,600 $. שווי היחידות שנותרו במלאי לפי FIFO שווה ל (50 - 10 $) או 500 $.